פרוביוטיקה ומערכת החיסון 

מחקר כפול סמיות שהתפרסם באוגוסט 2005 (11) בדק האם נטילה של לקטובצילוס גסרי וביפידום לונגום (סוגים של פרוביוטיקה) למשך 3 חודשים לפחות תשפיע על תדירות וחומרת הצטננות נפוצה. 3 חודשים למשך שני חורפים (חורף/אביב) 479 מבוגרים נטלו תוסף של מולטי ויטמין ומינרל המועשר או הלא מועשר בפרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס גסרי וביפידום לונגום. תוצאות המחקר הראו שנטילת תוסף פרוביוטי מקצר באופן משמעותי את תדירות ההצטננויות ומעדן את חומרת הסימפטומים של הצטננויות שקרו. הבדיקות של קבוצת הפרוביוטיקה הראו עליה בכמות תאי ה - T Helper וה - T Suppressor. כמות הלקטובצילוס והביפידום עלה ברמה גבוהה בצואה של קבוצת הפרוביוטיקה.

Probiotic זוהי מילה שבאה משפה היוונית ופירושה "לחיים" (for life). רשויות WHO (WORLD HEALTH ORGANIZATION) ו - FAO (THE FOOD AND AGRICULTURE ORGANIZATION) הודיעו שהצטבר מספיק מידע מחקרי על פרוביוטיקה כדי להראות שאכן יש פה פוטנציאל טיפולי, לפחות דרך המזון. ההגדרה של פרוביוטיקה היא "אורגניזמים חיים, שכאשר נותנים אותם בכמות מתאימה, מספקים תועלת בריאותית לפונדקאי" (1). מידע מחקרי רב מראה כיום שמתן חיידקים פרוביוטיים מיטיבה עם האדם במצבים כמו מחלות חורף, זיהומי מעיים המתבטאים בשלשולים עזים, זיהומים אורו-גניטליים בנשים, מקלים על תופעות הלוואי של נטילת סוגי אנטיביוטיקה מסוימים, עוזרים בסימפטומים של IBS, משפרים באופן ניכר את התמודדות הגוף עם הליקובקטר פילורי, עוזרים במקרים של מחלות דלקתיות במעי ומשפרים את תפקודי מערכת החיסון של הגוף בכלל ושל מערכת העיכול בפרט. יתרה מכך, לאחרונה התחילו גם להצטבר עדויות לגבי עזרה של פרוביוטיקה במקרים של אלרגיות ואפילו סרטן. ולא זאת בלבד, אלא אף במקומות מסוימים התחילו להשתמש במתן פרוביוטיקה לאחר ניתוחים, כהגנה מפני זיהומים שעלולים לתקוף את הגוף המוחלש, אם כי עדיין רוב הרופאים אינם מכירים את הנושא, למרות שברפואה טבעית השימוש בפרוביוטיקה נפוץ מזה זמן רב.

קרקע פורייה למחקרים סיפקו תינוקות פגים שנולדו בניתוח קיסרי, החשופים יותר מהרגיל לזיהומי מעיים הנגרמים ע"י חיידקי clostridium, excherichia, klebsiella, salmonella, shigella, campylobacter, pseudomonas, streptococcus, enterococcus ו - staphylococcus aureus. (1). במדינות מתפתחות זיהומים אלה גורמים למוות לעיתים קרובות. במחקרים אלה, נראה שפגים שהוזנו בחלב אם, המכיל חיידקי לקטובצילוס וביפודוס היו חשופים פחות לזיהומי המעיים הנ"ל מאשר תינוקות דומים שהואכלו בפורמולה מוכנה, שבה אין חיידקים ידידותיים אלה. כמו כן, משך השלשולים של אותם התינוקות שבכל זאת כן לקו בזיהומים היה קצר יותר ובעל חומרה פחותה. נמצא גם שתינוקות שקיבלו אנטיביוטיקה בימים הראשונים לחייהם (דבר שכיח כשמדובר על פגים בפגיה) סבלו מפלורה לא תקינה של המעי ב-4 שבועות הבאים למתן התרופה וסבלו יותר מזיהומים במעי. מחקר מקיף בנושא התקיים בישראל, משנת 2000 ועד 2002 התפרסם השנה בירחון היוקרתי Pediatrics (2). מחקר כפול סמיות, שנערך ב - 14 מעונות יום בבאר שבע. המחקר נערך על תינוקות בריאים, שאכלו תמ"ל בלבד. נבדקו 2 סוגי פרוביוטיקה - ביפידובקטריום לקטיס ולקטובצילוס רוטרי. קבוצת הביקורת לא קיבלה שום תוסף פרוביוטי. התוצאות הראו ירידה משמעותית בשכיחות ובמשך אירועים שלשוליים בשתי הקבוצות של הפרוביוטיקה מול קבוצת הביקורת, כאשר יתרון נראה לקבוצת הלקטובצילוס רוטרי.

התגובה החיסונית במערכת העיכול מושתתת על איזון עדין בין תגובה דלקתית (אינטרלוקין -1, -6 ו- -8) לבין תגובה אנטי דלקתית (אינטרלוקין -1RA, -4 ו - -10). תגובה זו מתחילה להיבנות מהימים הראשונים לחיים. ווקר (3) דיווח על קשר בין פלורה תקינה במעי לבין הגנה מפני זיהומים וירליים. ממצא זה חשוב במיוחד, בהתחשב בעובדה שבאופן סטטיסטי כל 15 שניות תינוק מת מזיהום מעיים איפשהו בעולם.

כרגע ישנן 4 השערות על דרך הפעולה של פרוביוטיקה:
1. תיאורית התחרות על רצפטורים. ההנחה היא שחיידקי מעיים חיוביים משתמשים באותם הרצפטורים המשמשים את הוירוסים המזיקים, ובכך מקטינים את נזקיהם. הדבר עדיין לא מוכח מספיק.
2. תיאוריה נוספת האומרת שפרוביוטיקה מגבירה את התגובה החיסונית, דבר שמוביל לשיפור במצב החולה. זאת אפשרות קיימת כי כנגד הרוטה-וירוס יש עליה באימונוגלובולין IgA. המחקרים על הנושא עדיין מתמקדים בחיות, שם אכן הוכח שהפרשת IgA מתגברת בנוכחות לקטובצילוס וגם הפרשת מקרופגים(4). הבעיה עם התיאוריה הזאת יכולה להיות בשאלה איך זה שהלקטובצילוס לא מונע זיהום, בעוד הוא כן יכול לעצור את השלשול (1).
3. תיאוריה נוספת מדברת על סיגנלים ששולחים לקטובצילי לפונדקאי, שמווסתים את הגנות הגוף (כמו שחרור מוצינים למשל) נגד הפתוגן. גם תיאוריה זו עדיין זקוקה למחקרים נוספים.
4. התיאוריה האחרונה היא שהלקטובצילי משחררים חומרים משל עצמם שמשתקים את הוירוסים ובכך עוזרים לגוף להרוג אותם. יש עדויות מעבדתיות שזה אכן אפשרי, אך יש צורך במחקרים נוספים.
כל האינפורמציה הזאת מעוררת כמובן תהיות האם הפרוביוטיקה תהיה יעילה גם במחלות מעי דלקתיות כמו למשל קרון וקוליטיס (5) שהן מחלות שמאופיינות על ידי שינוי במיקרופלורה של המעי. יש אפשרות שפרוביוטיקה תקטין את התגובה הדלקתית במחלת קרוהן ותחזיר את התגובה החיסונית לנורמה. מחקר ראשוני נערך על 4 ילדים בני 14 עם מחלת קרוהן פעילה, שנטלו לקטובצילוס. שיפור משמעותי נראה בחולים, עד כדי כך שב-3 מהמקרים אפשרי היה להקטין את מינון הסטרואידים שנטלו החולים. לעומת זאת, מחקר משנת 2002 (6) שרצה לבדוק על 45 חולים האם נטילה קבועה של לקטובצילוס GG יכול למנוע התקפים חוזרים של מחלקת קרוהן, מצא שפרוביוטיקה זו לא מנעה לא את תדירות ההתקפים ולא את חומרתם. למרות זאת, דרושים עוד מחקרים כדי להגיע למסקנות סופיות, שכן יש כבר עדויות ששילוב כמה סוגי פרוביוטיקה יכולים להועיל לחולים יותר מאשר מתן סוג אחד בלבד.

כיוון נוסף של המחקר הפרוביוטי מתמקד באלרגיות. אלרגיה הינה תגובתיות יתר (היפר סנסיטיביות) של מערכת החיסון. שנים רבות כבר נערכים מחקרים על הקשר בין פרוביוטיקה למערכת החיסון. נראה שמתן דרך הפה של לקטובצילוס קזאי מגביר את ייצור ה - NK בטחול(7) , דבר שהקטין הפרשת IgE בעכברים. הפרשת IgE מתגברת בסוגי אלרגיות שונים, ולכן לממצאים אלה חשיבות רבה. מחקר נוסף שהתפרסם השנה (8) על 230 תינוקות החולים באטופיק דרמטיטיס ואלרגיה לחלב, הראה שאולי דרך הפעולה של פרוביוטיקה מתבססת על השראת מצב דלקתי קל. ממצא חשוב נוסף בנושא זה הוא המחקר שגילה שפלורה לא תקינה אצל נשים בהריון, משפיעה לרעה על שכיחות מקרי אסטמה אצל ילדים עד גיל 5! (9)
ולבסוף, אי אפשר לדבר על פרוביוטיקה ולא לדבר על זיהומים אורוגניטליים. דלקות אלה נמצאות בשכיחות גבוהה מאוד באוכלוסיה המערבית, במיוחד עקב פיתוח עמידות החיידקים לתרופות קונבנציונאליות הניתנות ברוב המקרים. במחקר על 64 נשים (10) שקיבלו דרך הפה תוסף של לקטובצילוס רמנוסוס ולקטובצילוס פרמנטום למשך 60 יום, הראה בבדיקות המעבדה שאצל 37% מהם חזרה הפלורה התקינה של הנרתיק לעומת 13% בקבוצת הפלסבו וכמות הלקטובצילי בנרתיק עלתה גם היא בקבוצה שקיבלה את התוסף. לחילופין, כמות השמרים בנרתיק ירדה משמעותית. יתרה מזאת, ישנם ממצאים המורים כי נשים שלהן יש מיקרופלורה לא תקינה בואגינה, הינן בסיכון גבוה יותר ללקות ב - HIV. ומכיוון שאפשר לשפר את המצב הזה במתן כמוסה פרוביוטית בתוך הנרתיק פעם בשבוע (1), חבל לא להמליץ על כך לנשים הסובלות מזיהומים וגינאליים ואורולוגיים שכיחים.

לסיכום, נראה שחיידקים פרוביוטיים מהווים תחום רפואי נרחב היכול בהחלט לעזור ולהקל בבעיות בריאות שכיחות וחשובות כפי שהוזכר מעלה, וזאת ללא תופעות לוואי ידועות. בכל זאת חשוב לזכור שנותנים חיידקים חיים, ולכן צריך להיזהר במידת מה כדי לא לגרום זיהום מיותר. נראה כי חשוב במיוחד להתאים את סוגי (strain) הפרוביוטיקה לתחלואות שונות, ועל כך יש צורך בעוד מחקרים .

ביבליוגרפיה


1. Gregor Reid, Jana Jass, M. Tom Sebulsky, and John K. McCormic. Potential Uses of Probiotics in Clinical Practice. Clinical Microbiology Reviews, October 2003, p. 658-672, Vol. 16, No. 4
2. . Zvi Weizman, MD, Ghaleb Asli, MD and Ahmed Alsheikh, MD , 2004. Effect of a Probiotic Infant Formula on Infections in Child Care Centers: Comparison of Two Probiotic Agents , Pediatrics. 2005 Jan; 115(1):5-9
3. Walker, W. A. 2000. Role of nutrients and bacterial colonization in the development of intestinal host defense. J. Pediatr. Gastroenterol. Nutr. 30(Suppl. 2):S2-S7
4. Reid, G.D., Charbonneau, S. Gonzalez, G. Gardiner, J. Erb, and A. W. Bruce. 2002. Ability of Lactobacillus GR-1 and RC-14 to stimulate host defences and reduce gut translocation and infectivity of Salmonella typhimurium. Nutraceut. Food 7:168-173
5. Guandalini, S. 2002. Use of Lactobacillus-GG in paediatric Crohns disease. Dig. Liver Dis. 34(Suppl. 2):S63-S65
6. C Prantera, M L Scribano, G Falasco, and C Luzi. Ineffectiveness of probiotics in preventing recurrence after curative resection for Crohn's disease: a randomised controlled trial with Lactobacillus GG . Gut 2002;51:405-409
7. Matsuzaki T, Chin J. Modulating immune responses with probiotic bacteria. Immunol Cell Biol. 2000 Feb;78(1):67-73.
8. Furrie E. Probiotics and allergy. Proc Nutr Soc. 2005 Nov;64(4):465-9.
9. Benn CS, Thorsen P, Jensen JS, Kjaer BB, Bisgaard H, Andersen M, Rostgaard K, Bjorksten B, Melbye M. Maternal vaginal microflora during pregnancy and the risk of asthma hospitalization and use of antiasthma medication in early childhood. J Allergy Clin Immunol. 2002 Jul;110(1):72-7.
10. Reid G, Charbonneau D, Erb J, Kochanowski B, Beuerman D, Poehner R, Bruce AW. Oral use of Lactobacillus rhamnosus GR-1 and L. fermentum RC-14 significantly alters vaginal flora: randomized, placebo-controlled trial in 64 healthy women. : FEMS Immunol Med Microbiol. 2003 Mar 20;35(2):131-4.
11. Michael de Vrese, Petra Winkler, Peter Rautenberg, Timm Harder, Christian Noah, Christiane Laue, Stephan Ott, Jochen Hampe, Stefan Schreiber, Knut Heller and J?rgen Schrezenmeir. Effect of Lactobacillus gasseri PA 16/8, Bifidobacterium longum SP 07/3, B. bifidum MF 20/5 on common cold episodes: A double blind, randomized, controlled trial . Clinical Nutrition Volume 24, Issue 4 , August 2005, Pages 481-491.